יום הדינוזאורים של נועם במוזיאון

גילאי 3–7

כשאורות המוזיאון עמומים והדלתות נעולות היטב, נועם מגלה ששלדי הדינוזאורים מתעוררים רעבים להיזכר מה הם נהגו לאכול, וזה תלוי בו לקרוא את הרמזים בשיניים שלהם לפני הזריחה.

המוזיאון עמד להיסגר, והאורות כבו לאט. נועם נשאר מאחור וקשר את השרוך במגף. "לפני שהשמש תזרח, חייבים להיזכר במהרה – פן הדינוזאורים ישכחו הכול חזרה!"

צווארוני מצמץ בעיני העצם הגדולות ונאנח לאט, בחריקה קלה. "אוי ואבוי," הוא אמר, "אני פשוט לא מצליח לזכור... מה אכלתי פעם, לפני המון שנים? עד הבוקר אשכח הכול, זה ממש לא נעים!"

"אני יכול לעזור!" קרא נועם וקפץ בשמחה. "בוא נחפש רמזים, זו הדרך הבטוחה! השיניים יגלו מה דינוזאור אכל: שטוחות ורחבות, או חדות כמו מגל!"

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים