לביא והשער הפתוח לרווחה

גילאי 3–5

לביא רץ לעבר הנדנדות בכל יום, עד שיום אחד הוא עוצר כדי להחזיק את שער הפארק הכבד פתוח עבור ילד קטן שמתקשה – ומגלה שעצירה קטנה יכולה להרגיש כמו ההרפתקה הכי גדולה מכולן.

הכריכה של "לביא והשער הפתוח לרווחה"

בכל יום אחרי ארוחת הצהריים, לביא טס בשביל האבנים כמו טיל עם נעלי ספורט. שוש-ווש, השמיעו הנעליים שלו. הנדנדות חיכו לו, ולביא ממש, אבל ממש לא יכל לחכות!

שוש-ווש, שוש-ווש! שום דבר לא עצר את לביא. לא הסנאי המתנדנד, ולא הדבורה המזמזמת. היתה לו רק משימה אחת: להגיע לנדנדה לפני כולם!

אבל היום, שער הברזל הירוק והגדול עמד סגור. הקטנה, עם כובע השמש שלה, דחפה ודחפה, אבל השער הכבד לא זז בכלל. ופתאום הארנב שלה החליק לה מהידיים!

עמוד 1 מתוך "לביא והשער הפתוח לרווחה"עמוד 2 מתוך "לביא והשער הפתוח לרווחה"עמוד 3 מתוך "לביא והשער הפתוח לרווחה"

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים