עידו והדרקון העייף

גילאי 3–5

כששאגות של דרקון זעפן מרעידות את הכפר שעל ההר, עידו מטפס למעלה לא עם חרב אלא עם כרית וחלב חם, ומגלה שהשאגה הכי מפחידה אומרת שהדרקון פשוט צריך חבר.

בכל לילה ההר כולו רעד משאגה כל כך חזקה, שהספלים רטטו והתריסים נקשו. "שוב הדרקון הכועס הזה," נאנחו אנשי הכפר. עידו היטה את ראשו. "אולי," הוא אמר, "שאגה היא רק קול של מישהו שמאוד, מאוד עייף?"

"אני אקח את החרב והמגן שלי!" הוא אמר לפיצי הפוני. ואז עצר וחשב לרגע. "בעצם... נראה לי שהדרקון צריך משהו רך יותר." ובמקום חרב, הוא החביא מתחת לזרוע כרית פסים רכה ומפנקת.

חלב חם העלה אדים בתוך ספל פח קטן, ועידו נשא אותו בזהירות רבה. "בזהירות, בזהירות," הוא לחש לעצמו, "שאף טיפה לא תישפך!" פיצי הפוני טופף לצידו, ואוזניו הקטנות רטטו מכל רעם מרוחק.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים