הצעדים הקטנים של אורי

גילאי 3–5

לפני שאורי יוכל לטפס על מתקן הטיפוס הגדול, הוא חייב לפתור בעיה קטנה ועקשנית: שרוך נעל שלא נשאר קשור. ניסיון אחד קטן מלמד אותו להגיד ״אני אנסה״ במקום ״אני לא יכול״.

הכריכה של "הצעדים הקטנים של אורי"

אורי, במעיל כתום בוהק ומגפיים חומים חזקים עם שרוכים, כרע ליד ספסל העץ. "אני לא מצליח לקשור את המגף," הוא אמר ומשך בשרוך שהפך לקשר מבולגן. "זה פשוט לא מחזיק!"

המילים "אני לא מצליח" נפלו כמו השרוך עצמו. אורי הביט למעלה אל גבעת הדשא הגדולה שמאחורי הספסל – זו שהוא כל כך רצה לטפס עליה היום. פתאום הכל הרגיש קשה מדי.

נלי קפץ לידו והטה את ראשו הפרוותי. "לא קושרים את כל הקשר בבת אחת," הוא צייץ בשמחה. "רק עושים לולאה אחת קטנה. ואז משיכה אחת קטנה. תנסה!"

עמוד 1 מתוך "הצעדים הקטנים של אורי"עמוד 2 מתוך "הצעדים הקטנים של אורי"עמוד 3 מתוך "הצעדים הקטנים של אורי"

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים