מאיה וסוסת הפוני העדינה

גילאי 3–5

בבוקר חווה זהוב, מאיה פוגשת סוס שטלנד עדין ולומדת, הברשה אחר הברשה, איך להיות אמיצה, מאוזנת ושותפה אמיתית באוכף.

מאיה הלכה על קצות האצבעות אל שער המכלאה. הקסדה שלה ישבה הדוקה וגבוהה על הראש, והלב שלה דפק בהתרגשות: בום-בום, בום-בום. מאחורי הגדר עמדה סוסה עגלגלה ופרוותית, עם רעמה כמו חוטי צמר. "זאת תלתן," אמר קול חם ורגוע. "לאט ובעדינות, ככה אנחנו הולכים."

מאיה הושיטה יד קדימה, היססה ומשכה אותה חזרה, ואז הושיטה שוב. האף של תלתן היה רך כמו קטיפה וחמים כמו לחמנייה טרייה. תלתן נשפה נשיפה גדולה ומדגדגת. "שלום, שלום, תלתן הפוני!" צחקה מאיה.

"קודם כול מברישים," אמר סבא מוטי, "כדי שתלתן תרגיש כמה אוהבים אותה." מאיה לקחה את המברשת עם הידית הכחולה והברישה את הצד הפרוותי של תלתן, בצבע קרמל, בתנועות ארוכות ואיטיות, ממש כמו שמיישרים שמיכה.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים