דוד ומאפיית העננים של הענק

גילאי 3–5

כשסולם כסוף משתלשל מערפל הבוקר, דוד מטפס אל העננים כדי לעזור לענק שמיים עדין לאפות את ענני היום, ללוש בצק לספינות ולגורים לפני שהשמש עולה.

יד רכה כיסתה אותו בשמיכה נעימה וחמימה. ואז - ששש... סולם כסוף השתלשל מתוך הערפל. דוד קשר את המטרפה לפרק כף היד ולחש: "מטפסים למעלה, מטפסים!"

שלב אחרי שלב, הוא טיפס גבוה-גבוה. חלף על פני ציפורים מנמנמות, עמוק לתוך השמיים הגדולים. מטפסים ומטפסים, והעננים הרגישו חמימים כמו עוגה של בוקר!

בקצה הסולם עמד ענק והתעטש - אפצ'י! פתיתי ענן עפו לכל עבר כמו שלג לבן ורך. "אוי, העננים שלי!" נאנח הענק בעצב. "הם לא מקבלים צורה, הם פשוט לא מצליחים."

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים