אריאל והדרקון הקטן שמתעטש

גילאי 3–5

כשאריאל מוצא דרקון תינוק בגודל כיס שהעיטושים שלו הופכים לנצנצי זהב, הוא אורז סל תרופות כדי לרפא את הצינון של פפר המסכן. שום דבר לא עוזר, ופפר מבקש סליחה אחרי כל עיטוש. ואז הגינה הופכת לכחולה וחשוכה, והרעיון המנצנץ של אריאל מראה לשניהם שהעיטושים של פפר לא צריכים תיקון. הם קסם.

בבוקר אחד של רוח, אריאל מצא ספל תה על אדן החלון במטבח. משהו בפנים נחר בשקט. משהו ירוק. משהו קטנטן. משהו עם... כנפיים!

זה היה דרקון! גור דרקונים קטן, שבדיוק נכנס לכיס! "קוראים לי פלפל," הוא אמר בביישנות. האף שלו רטט. האף שלו זז. "אפ... אפ... אפצ'י!" ופתאום עפו ניצוצות קטנים ונוצצים! "לבריאות!" אמר אריאל. "סליחה!" ציפצף פלפל.

הניצוצות ריחפו לאט וברוך. הם דגדגו כמו פתיתי שלג עשויים משמש. "דרקונים אמיתיים עפים גבוה ושואגים," משך פלפל באפו. "אבל כל פעם שאני מנסה... אני מתעטש ונופל ישר לרצפה."

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים