לביא והשדון הקפיצי

גילאי 3–5

כשגובלין חלוד וזעפן חוסם את גשר הגינה, לביא מגלה שחבר חורק וכואב רק צריך קצת טוב לב — וטיפת שמן — כדי להפוך לחבר.

הכריכה של "לביא והשדון הקפיצי"

לביא לבש את גלימת האבירים הכחולה והרכה שלו ואת שריון החימר הקטן, וצעד בגאווה אל שער הגינה. המגפיים שלו חרקו על האבנים המכוסות טחב ירוק. פתאום, מאחורי השיחים, נשמע קול מוזר: חריק, חריק – משהו חלוד וחורק!

דמות כפופה חסמה את הגשר. שתי עיניים נוצצות כמו פנסים נפקחו בתוך הצל. "אף אחד לא עובר בגשר שלי!" רטן קול צרוד. חריק, חריק – משהו חלוד וחורק!

לביא התקרב צעד אחד קדימה והחזיק את חרב הספוג שלו נמוך וברוגע. מקרוב, השדון נראה קטן וחבוט, והברכיים החלודות שלו נקשו זו בזו. "איה," מלמל השדון, "אוי ואבוי, כמה שזה כואב."

עמוד 1 מתוך "לביא והשדון הקפיצי"עמוד 2 מתוך "לביא והשדון הקפיצי"עמוד 3 מתוך "לביא והשדון הקפיצי"

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים