גרבי אור הכוכבים של אביגיל

גילאי 3–5

ליד האח המפצפצת, אביגיל חוששת שחוטי הכוכבים יגמרו לפני שכל כפה רועדת תתחמם — עד שהיא מוצאת דרך חכמה למתוח אותם עד לגרב האחרונה.

השלג כיסה את היער בלבן, כמו שמיכה נעימה. הרוח שרקה בחוץ, והלילה כבר בא. אבל בפנים, ליד האש החמימה, ישבה אביגיל הקטנה. היא החזיקה מסרגות והייתה מוכנה לסרוג, למרות הסערה.

אביגיל אספה חוטים של אור כוכבים, כסופים ועדינים. "הלוואי שזה יספיק," היא לחשה לעצמה. הסלסילה נראתה קטנה, והלילה עוד ארוך. אבל המסרגות שלה כבר רצו להתחיל לתקתק שיר קטן ומתוק.

קליק-קלאק, תקתקו המסרגות בקצב מהיר. עין ימין, עין שמאל, מול האור המאיר. גרב קטנטנה הלכה וגדלה, בפסים של כסף וזהב – הגרב הראשונה שתגרש את הקור עכשיו.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים