איתי ותעלומת הרוח מהמגדלור

גילאי 6–8

כשמהמגדלור הנטוש מתחילים להבהב אורות מוזרים, איתי משתף פעולה עם פקח נחמד וחבר מקומי כדי להוכיח שעיניים חדות ומעט מדע יכולים להפיג כל סיפור מפחיד.

"אומרים שרוח רפאים מדליקה את המגדלור הישן בכל ערב!" לחשה מירה וחיבקה את עצמה חזק. איתי הרים גבה. "לרוחות רפאים אין פנסים," הוא אמר. "משהו אחר יוצר את האור הזה. עומרי הפקח, אתה יכול לעשות לנו סיור?" עומרי חייך ופתח לרווחה את שער הברזל החורק.

בפנים, למגדלור היה ריח של מלח ועץ ישן. מדרגות לולייניות טיפסו למעלה לתוך הצללים, חורקות... חורקות תחת המגפיים. "אנשי הכפר מספרים שאור הרפאים מופיע בדיוק בשקיעה," אמר הפקח עומרי. "בשקיעה," חזר איתי. "הוכחות, לא רוחות. בואו נזכור את הרמז הזה."

הם עלו ועלו, וקול הצעדים הדהד סביבם. שחף צווח מבעד לחלון קטנטן. "שלושים שנה אני שומר על המקום הזה," אמר הפקח עומרי, "ומעולם לא פגשתי רוח רפאים. רק מכשירים ישנים עם סודות." איתי חייך מעבר לכתפו. "אז בוא נגלה את הסודות שלהם."

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים