נועם ותעלומת הצמיג עם השן השבורה

גילאי 6–8

כשזוג האופניים של נועם נעלם מהמתקן בבית הספר, הוא לוקח זכוכית מגדלת ועוקב אחרי עקבות הצמיג הייחודיים שלו ברחבי החצר כדי לפתור את התעלומה.

נועם עצר בחריקה ליד מתקן האופניים, והנעליים שלו שפשפו את המדרכה. נעלמו! האופניים הנוצצים שלו, שחנו בדיוק שם הבוקר, נעלמו בלי להשאיר סימן. "שוקו", הוא לחש, "קרה פה משהו מוזר מאוד". האוזניים הדקות של שוקו הזדקרו מיד, וגרגור נמוך וסקרן בקע מהחזה הקטן שלו. זה דרש חקירה אמיתית של בלשים.

הוא כרע ברך לאט, והברכיים שלו נגעו במדרכה החמימה. "בלש טוב אף פעם לא מנחש", הוא אמר, "בלש טוב פשוט מסתכל". בדיוק שם, בתוך שכבת האבק הרכה, נמתח פס דק ומעוקל של צמיג. הוא שלף את זכוכית המגדלת שלו והתקרב. חריץ קטנטן שבר את הקו החלק, ממש כמו חתיכת פאזל חסרה. קטן, אבל ברור לחלוטין.

"שן שבורה!" הוא קרא בהתרגשות. "לצמיג הזה יש חתיכה חסרה, ממש שם. אם אמצא שוב את אותה השן השבורה, אדע בוודאות שזה השביל של האופניים שלי!". הוא צייר בזהירות את החריץ בפנקס שלו, כשהלשון שלו מציצה מרוב ריכוז. שוקו כשכש בזנבו במרץ, טף-טף-טף על המדרכה, מוכן ומזומן לצאת בעקבות השביל לכל מקום.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים