לביא וההד במערת הלחישות

גילאי 6–8

כשקולות רפאים נשמעים לוחשים ממעמקי החשיכה של מערת תיירים, לביא שולף את המחברת שלו כדי לתזמן כל הד, לחשב את העיכוב שלו, ולמפות בדיוק איך גלי קול עוברים דרך סלע מוצק ופירים נסתרים.

"ברוכים הבאים למערת הלחישות!" קראה מיה, המדריכה בעלת התלתלים והאפוד הירוק, והאירה עם הפנס שלה לכיוון המנהרה הנוצצת. לביא חיבק את פנקס הבלשים שלו, גאה בכל התעלומות שכבר פתר, וקיווה לגלות כאן תעלומה אמיתית אחרונה לפני שייגמר החופש הגדול. פתאום, מעומק המערה, נשמע הד מוזר... כמעט כמו קול של מישהו.

הם המשיכו פנימה, ואנחה עמוקה התגלגלה בחלל המערה: "אווו... אווו..." פיפ הקטן צלל ישר אל מאחורי הצווארון של לביא, כולו רועד. "זאת רוח רפאים, אני בטוח!" אבל לביא לא נבהל ולא ברח. הוא שלף עיפרון ואמר: "לרוחות רפאים אין לוח זמנים מדויק. בוא נמדוד את זה!"

"אחת... שתיים... שלוש..." לביא ספר שניות בין אנחה לאנחה, ורשם מספרים בפנקס. "זה חוזר בדיוק כל שמונה שניות!" הוא הכריז. מיה הרימה גבה וחייכה: "רוח רפאים כל כך דייקנית? בכל השנים שלי כאן, עוד לא שמעתי על דבר כזה."

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים