שירה והדלת הסודית בחממה

גילאי 6–8

כששירה מבחינה באריח עקום אחד שמתחבאת בתוך ים של פסיפסים מושלמים, מסע בעקבות סימטריה פותח מרתף נשכח מלא בסודות.

בחממה הישנה עמד ריח נעים של אדמה חמה ופריחת תפוזים. קרני שמש זרמו מבעד למאות שמשות זכוכית וצבעו בזהב רצפה שלמה של אריחים בצורת משושה. "המקום הזה נראה כמו קופסת חידות," לחשה שירה וכרעה ליד המזרקה. "תסתכלי טוב," היא מלמלה לעצמה. משהו בדוגמה של הרצפה הרגיש... לא בסדר.

"מה לא בסדר?" שאל ודילג מעל עציץ שרך. שירה העבירה אצבע באוויר מעל קצוות האריחים, בלי לגעת. "תראה – לכל משושה יש צורה תאומה בצד השני של החדר. אותו צבע, אותו ציור קטן בפנים. קוראים לזה סימטריה. כמו מראה שחוזרת על עצמה שוב ושוב." צמצם עיניים. "אז... לכל דבר יש בן זוג?" "בדיוק," אמרה שירה. "בוא נבדוק את זה."

הם התחילו ליד המזרקה והתקדמו החוצה. אריח עם ספירלה כחולה – מצא את התאום שלו ליד עץ ההדר. אריח עם כוכב אדום – מצא זוג ליד הדלת. ספר על האצבעות. "עשרה זוגות! הרצפה הזאת מסודרת לגמרי," הוא הכריז. שירה חייכה. "לכל דוגמה יש קצה, . פשוט עוד לא מצאנו אותו."

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים