מאיה ותעלומת הנוצה בחצר

גילאי 6–8

כשמאיה מוצאת נוצה מפוספסת ומוזרה בחצר, היא חייבת להשתמש ברמזים, בספירה ובמדריך טבע אמין כדי לפתור את התעלומה: לאיזו ציפור היא שייכת? היא לומדת את הכלל החשוב ביותר של מדען: להסתכל, לא לקחת.

", תראי!" לחשה מאיה ועצרה במקום בלי לזוז. משהו זוהר ומפוספס בצבץ מתוך הדשא ליד הגדר. זה ממש לא היה עלה כותרת של חמנייה. וזה בטח לא היה עלה רגיל. חוש הבלשית של מאיה התעורר מיד. לא משנה מה זה היה, זה הרגיש כמו התחלה של תעלומה מצוינת.

מקרוב, הנוצה נראתה מוזרה אפילו יותר. היו עליה פסים שחורים עבים שחצו פסים צהובים ובוהקים, ממש כמו דגל קטן ומפוספס. "בלשית אמיתית אף פעם לא נוגעת בראיות בידיים חשופות," הזכירה מאיה לעצמה. "מה הראיות אומרות לנו?" היא לחשה, והביטה, והביטה שוב בריכוז.

"מצאתי כאן רמז, נוצה מסתורית!" קראה מאיה לעבר הגדר. יד נופפה לה בחזרה, וקול חם וחביב עלה מעבר לחמניות: "רמז, אה? נשמע כמו משימה למגדיר הציפורים שלך. רוצי להביא אותו, בלשית!"

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים