לביא והחבר החדש

גילאי 6–8

כשילד חדש יושב לבדו בחדר האוכל, ילד אחד מעז להשאיר את החברים המקובלים שלו מאחור ומגלה שטוב לב לא זקוק למילים משותפות.

לביא אהב מאוד את ארוחת הצהריים בבית הספר. הוא אהב את רעש המגשים, את הריח הטוב של הלחם החם, ואת הישיבה ליד החלון עם החברים הכי טובים שלו – רוני וכל החבורה. אבל היום, משהו משך את תשומת ליבו: ילד שהוא מעולם לא ראה קודם, שישב לגמרי לבד.

הילד החדש נעץ מבט במגש שלו. הוא לא צחק מאף בדיחה ולא אמר אפילו מילה אחת. לביא לחש לרוני: "את יודעת איך קוראים לו?" רוני משכה בכתפיה. "הוא בדיוק עבר לכאן. הוא עדיין לא יודע לדבר עברית."

לביא הביט בילד החדש במשך כל הארוחה. אף אחד לא נופף לו לשלום, אף אחד לא חייך אליו. הוא נראה כל כך קטן ליד השולחן הגדול, בודד לגמרי. מה יקרה אם לביא ייגש אליו וכולם יצחקו? קופסת האוכל שלו הרגישה פתאום כבדה בידיים. טוק, טוק. הוא תמיד תופף עליה כשחשב בריכוז.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים