ראדאר טוב הלב של איתי

גילאי 6–8

איתי מגלה כוח-על שקט — להבחין באותות העצב הקטנים שילדים אחרים מפספסים — ומבלה יום שלם בשימוש במעשי חסד סודיים, מצחיקים ואמיצים כדי לעודד שלושה חברים, בלי להזדקק לקרדיט.

לאיתי היה כוח סודי. לא תעופה, וגם לא כוח על — משהו שקט בהרבה: הוא ידע לזהות עצב מקילומטרים, אפילו בחצר הומה ומלאה ילדים. כולם הגיעו בבוקר, הילקוטים קפצו על הגב, ושער בית הספר חרק כשנפתח ונסגר. הפנקס של איתי חיכה לו בכיס. היום, הוא פשוט הרגיש את זה, הולך להיות יום של שלושה איתותים.

ביפ. הראדאר שלו זמזם. בקצה החצר, ישבה לבדה על הספסל והביטה בנעליים שלה במקום לצחוק עם כולם. הילקוט המפוספס שלה היה שמוט לצידה, כאילו גם הוא עצוב. "הנה האיתות הראשון שלי", לחש איתי, וצעד ישר לעבר הספסל.

איתי לא שאל מה קרה. הוא פתח את הפנקס, מצא שרבוט ישן, תלש את הדף והחליק אותו על הספסל לכיוונה: "הפרצופים המצחיקים שלך הם הכי טובים בעולם. תוכיחי לי?" מצמצה, פתחה את הפתק, וצחקוק קטן נפלט לה עוד לפני שהספיקה לעצור אותו. "טוב, בסדר", אמרה, "אבל רק כי ביקשת כל כך יפה."

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים