יהונתן והקול הרגוע והחזק

גילאי 6–8

כשילד אלים במגרש המשחקים דוחף את יהונתן כדי להתחיל קטטה, הוא מוצא כוח חזק יותר מאגרופים: נשימה רגועה, קול יציב, והאומץ לספר למבוגר.

צלצול להפסקה! יהונתן רץ החוצה אל החצר. תליון הכסף שלו קיפץ על החזה, והוא לבש את ז'קט הריצ'רץ' האדום שלו ואת החולצה המפוספסת בצהוב ולבן. ארגז החול נצץ, הנדנדות חרקו, והכדור המפוספס חיכה ליד מתקן הטיפוס. "בוא נראה מי מגיע ראשון למתקן!" קראה מאיה, ושתי הצמות שלה התנופפו מעל סרבל הג'ינס הסגול שלה.

יהונתן תפס את הכדור המפוספס ראשון וחייך חיוך גדול. "תפסתי!" , שלבש חולצת פסים ירוקה, צעד לעברו בכעס, שילב ידיים ולחייו היו אדומות. "זה הכדור שלי. תביא אותו הנה," הוא דרש, ונעמד עם הנעליים החומות שלו ישר מולו, ממש כמו חומה.

בום! דחף אותו חזק בחזה. יהונתן מעד צעד אחד לאחור, ונשימתו נעתקה. "אוף!" הצמות של מאיה קפאו במקום והיא התנשפה בהפתעה. נדמה היה שכל החצר עצרה את הנשימה, מחכה לראות מה יהונתן יעשה עכשיו.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים