יום התיקונים של נועם

גילאי 6–8

כששרשרת האופניים של שכן קטן יוצאת מהמקום והורסת לו את אחר הצהריים, נועם תופס ארגז כלים אמין, מקווה שהוא באמת יכול לתקן את זה לבד, ומתקן בסבלנות את הנסיעה חוליה אחר חוליה.

נועם רכב לאט על האופניים שלו ליד עץ האלון הגדול. ארגז הכלים ממתכת קשקש בתוך הסלסילה. פעם הוא כבר תיקן שער חורק, וגם גלגל מתנדנד של עגלה — אבל תמיד כשאחד המבוגרים עמד לידו והשגיח. היום הוא תהה: האם יצליח לתקן משהו לגמרי לבד, מההתחלה ועד הסוף?

"רגע! חכה!" נשמעה צעקה. איתי עמד ליד קיר הלבנים, חסר אונים. האופניים האדומים והקטנים שלו שכבו על הצד, והשרשרת הייתה שמוטה ומלאה גריז שחור, כמו שרשרת שנקרעה. "הם פשוט... נעצרו!" אמר איתי, ושפתו רעדה. "אני לא יכול לנסוע לגינה עכשיו. כולם כבר שם בלעדיי!"

נועם קפץ מהאופניים שלו וכרע ברך ליד האופניים של איתי. פלפל הכלב רחרח את השרשרת והשמיע יללה קטנה ודואגת. בהתחלה כנף המתכת העקומה נראתה שבורה ומדאיגה — אבל כשנועם התקרב, הוא ראה מה באמת קרה. השרשרת בכלל לא נקרעה. היא רק החליקה לגמרי משיני גלגל השיניים.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים