דוד והקול השקט ברחוב האלון

גילאי 6–8

כשדוד מוצא את הכלב של השכן משוחרר ומבועת מאחורי גדר, הוא מגלה שאומץ אמיתי נשמע כמו לחישה, לא כמו צעקה.

ברחוב האלון עמד ריח נעים של עלי שלכת וטוסט חם. דוד צעד לאט הביתה, בעט באצטרובל, והמשרוקית שלו קפצה על השרוך. פתאום קול מוזר עצר אותו במקום: נביחה דקה ומבוהלת, שוב ושוב, מאחורי הגדר של מר אברהם. הלב של דוד החסיר פעימה.

דוד הציץ בין חריצי הגדר וראה את , הכלבלב הקטן של השכנים, לחוץ בפינה ליד המחסן, בלי רצועה. הפרווה שלו סמרה. כל הגוף שלו רעד כמו עלה ברוח. "הכול בסדר," לחש דוד דרך הגדר. "אני רואה אותך. הכול טוב."

הלב של דוד דפק כמו תוף. כל חלק בגוף שלו רצה לרוץ ולצרוח לעזרה. אבל הוא נזכר במשהו שלמד בבית הספר: חיה מבוהלת צריכה שקט, לא רעש. במקום לרוץ, הוא לקח נשימה עמוקה ואטית, ואז עוד אחת.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים