רומי וההצלה של הידיים הרגועות

גילאי 6–8

כשסבתא רוזה מרגישה פתאום חולשה ומחליקה במטבח, רומי קופאת לדפיקת לב אחת רועדת — ואז לא נכנסת לפאניקה: היא מרפדת את ראשה, קוראת לעזרה בקול ברור, ופותחת את הדלת כדי שהעזרה תוכל להיכנס.

בשבת בבוקר הבית התמלא בריח של טוסט וקינמון. רומי ישבה ליד שולחן העץ, נדנדה את הרגליים, והמשרוקית הכסופה קפצה בעדינות על החוט שלה. זמזמה ליד הכיריים, ובייגלה הכלבלב התכרבל ליד נעלי הבית שלה. הכול הרגיש רגיל לגמרי — עד שפתאום זה השתנה.

השתתקה בבת אחת. "אוי..." היא מלמלה, והתנדנדה כמו עלה ברוח. עוד לפני שרומי הספיקה למצמץ, היא צנחה בעדינות אל הרצפה. בייגלה נבח פעם אחת. לרגע אחד מבהיל, רומי קפאה במקום — הרגליים נדבקו לרצפה והנשימה נעצרה.

הלב של רומי דפק חזק ומהר — אבל הקיפאון נמס. היא נזכרה במה ש תמיד אמרה: "ידיים רגועות עוזרות הכי טוב." היא לקחה נשימה אחת יציבה, וכרעה לידה.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים