אביגיל ומגן הלב

גילאי 6–8

כשמילים פוגעות מתחילות להכאיב, אביגיל לומדת מסבתא רוזה שמילים לא נעימות הן כמו מתנות שלא רוצים – ומגלה מגן נוצץ משלה שרק היא יכולה לבחור לפתוח.

בהפסקה, אביגיל הראתה ציור של דרקון סגול. "זה מטופש," צחק ילד בשם דניאל. "דרקונים הם לא סגולים!" הלחיים של אביגיל בערו. המילים עקצו כמו התזה של מים קרים, והיא הורידה את המבט אל נעלי הספורט הירוקות שלה ורצתה להיעלם.

באותו ערב, אביגיל ישבה בשקט ליד ארוחת הערב ושיחקה עם האפונה בצלחת. "משהו קרה בבית הספר," היא לחשה. התליון הכסוף שלה, שנראה כמו מגן קטנטן, הרגיש כבד על הצוואר. האם מישהו יבין כמה המילים האלה כאבו לה?

למחרת אחר הצהריים, סבתא שושנה התנדנדה בנדנדה שבמרפסת, עם כוס תה ביד. אביגיל סיפרה לה הכול. "מתוקה שלי," אמרה סבתא שושנה, "מילים רעות הן כמו מתנות. מישהו מציע לך אותן — אבל את לא חייבת לקחת. אם תגידי 'לא, תודה', המתנה נשארת אצל מי שנתן אותה."

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים