אלה ושומר האלון העתיק

גילאי 6–8

כשהעץ העתיק בשכונה מיועד לכריתה עבור חניון, אלה מגייסת את חבריה לכיתה, מתעמתת עם מבוגר סקפטי ומוצאת את האומץ לדבר בישיבת מועצת העיר.

הכריכה של "אלה ושומר האלון העתיק"

בכל יום אחרי הצהריים, מיד אחרי בית הספר, אלה רצה לפארק כדי לטפס על עץ האלון העתיק. הענפים שלו היו רחבים כמו שבילים, הגזע שלו עבה כמו חומה, והצל שלו היה קריר ונעים כמו אגם. "שלום, חבר ותיק," היא לחשה וליטפה את הקליפה, בדיוק כמו תמיד.

סבא שמואל, הגנן של הפארק, גרף עלים לא רחוק משם. "בזהירות, קטנה," הוא צחקק בחיבה, "העץ הזה זקן יותר מכל העיר שלנו!" אלה חייכה וטיפסה גבוה יותר, כשלוח הכתיבה שלה בצורת עלה מצא מקום בטוח בכיס המעיל. "שלום, חבר ותיק," היא חזרה ואמרה, הפעם בלחש שרק העץ יוכל לשמוע.

למחרת, שלט כתום ומדאיג היה מחובר לגזע. קראה אותו בקול: "הולכים לכרות אותו. כדי לבנות מגרש חניה." הלב של אלה צנח בבת אחת. היא נגעה בגזע ואמרה ברעד: "לא אותך. לא את החבר הוותיק שלי."

עמוד 1 מתוך "אלה ושומר האלון העתיק"עמוד 2 מתוך "אלה ושומר האלון העתיק"עמוד 3 מתוך "אלה ושומר האלון העתיק"

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים