עידו והרובוט במבוך

גילאי 6–8

כשהמבוך בתחרות משתנה פתאום, עידו חייב לחשוב מהר ולכתוב מחדש את הלוגיקה של הרובוט שלו בזמן אמת, חיישן אחר חיישן, כדי לנווט אותו הביתה בשלום.

אולם הספורט רחש מהתרגשות. שריקות נשמעו מכל עבר וגלגלים חרקו על הרצפה. הקבוצות עמדו סביב המבוך, והרובוטים זמזמו והבהבו. עידו כרע ברך ליד בזק, הרובוט המיוחד שלו. עין החיישן הכחולה של בזק נפתחה בהבהוב. "מוכן למצוא את היציאה, חבר?" לחש עידו. בזק השמיע שני צפצופים קצרים — הסימן הקבוע שלו ל"כן". תמיד שניים.

"אל תשכח," אמרה מיה והתכופפה ליד עידו עם הרובוט של הקבוצה שלה, "הקוד שלך חייב לחשוב מהר אם המבוך ישתנה פתאום." עידו חייך וטפח על המחשב הנייד. "בגלל זה תכנתתי פקודת תנאי: אם יש קיר מלפנים, אז פנה הצידה. פשוט לגמרי!" מיה נגעה בסנטר שלה ואמרה: "מבוכים הם רק דפוסים שמחכים שיפתרו אותם."

שופט הרים את ידו משולחן השיפוט. "רובוטים, לקווי הזינוק!" קרא קול ברמקול. עידו הניח את בזק בפתח המבוך, ונגע למזל במברג הקטן שהיה מחובר לקפוצ'ון שלו. "חיישנים מוכנים?" שאל. שפמי האנטנה של בזק רטטו, והעין הכחולה פעמה באור יציב. היכון... הכן... עוד רגע זה מתחיל.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים