רשת קולות הר הגעש של אריאל

גילאי 6–8

בתחנת מחקר געשית, אריאל בונה שלושה חיישני מטוטלת ביתיים כדי לפתור תעלומה רועדת: למה מכשיר אחד לעולם לא יכול לספר את כל הסיפור של ההר הרועד.

האדמה בתחנת המחקר רעדה קלות, ממש כמו ענק ישנוני שמתהפך מצד לצד. אריאל הניח כף יד על מעקה העץ והרגיש רטט עדין עדין. "הרגשת את זה?" הוא לחש לקובי. העדשה הכתומה של קובי מצמצה. "בקושי נרשם פה רעד קטן," ציפצף הרובוט. "רועד, מתנדנד, ספר לי את האמת," מילמל אריאל והביט בריכוז אל עבר האוהל השקט.

בתוך האוהל, דוקטור אלין עקבה באצבעה אחרי קו מזגזג על המסך הבהיר. "המכשיר הזה מזהה רק רעידות שקורות ממש מתחתיו," היא אמרה ונקשה על הזכוכית. "הוא הרגיש משהו שבגרף כמעט ולא ראו. סקרן אמיתי, נכון?" אריאל היטה את ראשו. "אז מכשיר אחד לא מספיק?" אלין חייכה. "בדיוק, וזו תעלומה שממש שווה לפתור."

אריאל פתח במהירות את מחברת הפליז שהייתה מחוברת לחגורה שלו. "מה אם אבנה חיישן משלי?" הוא הציע ושרבט בהתלהבות, "עט שתלוי על משקולת מתנדנדת, שנוגע בגליל נייר שמסתובב?" העדשה של קובי נדלקה בשמחה. "מטוטלת פלוס גליל שווה קו מזגזג!" ציפצף. "הוא עלה על משהו מעולה," אמרה אלין וכבר התחילה לחפש חלקי חילוף.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים