רחפן ההאבקה הרובוטי של נועה

גילאי 6–8

כשקרה פתאומית לוכדת את דבורי המטע בתוך הכוורת, נועה בונה נחיל מזמזם של רחפנים זעירים כדי להאביק כל פריחת תפוח לפני שהפרחים ינבלו.

כפור נצץ על כל פרח תפוח במטע, כמו סוכר שמפוזר על סוכריה. בתוך כוורת העץ, הדבורים נשארו מכורבלות ושקטות, קפואות מכדי לעוף. "בלי דבורים, לא יהיו השנה תפוחים בכלל", נאנחה סבתא שולה, וההבל מפיה עלה כענן לבן בקור. נועה הביטה במבט נחוש בכוורת השקטה וקפצה את שפתיה. "אז נצטרך עוזרים שלא מפחדים מקור", אמרה.

בתוך סדנת העבודה שבמחסן האדום, נועה פיזרה גלגלי שיניים, חוטי תיל מפותלים וסליל רך של שערות סוס מהמברשות הישנות של סבתא שולה. "דבורים נושאות אבקה על הרגליים השעירות שלהן", לחשה נועה, סובבה מנוע זעיר בכף ידה וחשבה בריכוז. תוכנית חדשה התחילה לזמזם בראשה, מתחזקת עם כל גלגל שיניים שהרכיבה. "עוף ישר, עוף בטוח", פיזמה לעצמה, וכבר דמיינה כנפיים.

שערה אחר שערה, נועה הדביקה את שערות הסוס הרכות לבטנו העגולה של רחפן קטנטן, כשהיא מזמזמת את המנגינה שלה. "הנה, שעיר ומוכן לעבודה", לחשה. עיני חרוזי הזכוכית של המכשיר נפקחו ומצמצו, וכנפיו זמזמו ברפרוף ניסיון מתנדנד, לפני שנועה תפסה אותו בבטחה בכף ידה הפתוחה, מחייכת מאוזן לאוזן.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים