מדפסת האלמוגים של תמר

גילאי 6–8

כשסערה שוברת שונית אלמוגים אהובה, תמר משתפת פעולה עם ביולוג ימי כדי לעצב ולהדפיס שלדי אבן זעירים שמפתים את פוליפי האלמוגים הצעירים לחזור הביתה.

תמר נשענה על מעקה הסירה. רק אתמול הלגונה נצצה כמו גן בצבעי הקשת. היום, שברי אלמוגים היו מפוזרים במים כמו צלחות שבורות. מיה עמדה לצידה והניחה יד על המעקה. "בלי משהו להיאחז בו", אמרה בשקט, "אלמוגים חדשים לא יוכלו לצמוח שוב". תמר אחזה חזק במעקה. "אז בואי ניתן להם משהו להיאחז בו".

למטה, במעבדה הקטנה שבסירה, מיה פרסה פוסטר עם ציורים של אלמוגים. "לתינוקות של האלמוגים קוראים פוליפים", אמרה. "והם בררנים קטנים מאוד". תמר ליטפה חלוק נחל חלק, ואז צדף מחוספס. הצדף המחוספס הרגיש לה בדיוק כמו שצריך. "אני בטוחה שהם הכי אוהבים בליטות ושקעים", שיערה. מיה חייכה. "בואי נבדוק את זה!".

מיה גלגלה פנימה מכונה מוזרה. "היא מדפיסה בדיו שעשוי מסידן", אמרה. "בדיוק אותו החומר שממנו בנוי השלד של אלמוגים אמיתיים". פלופ! בועז הקיש באפו על דופן הסירה מלמטה, סקרן כתמיד. העיניים של תמר נפערו. "אז הפוליפים יחשבו שזה אלמוג אמיתי!". "בדיוק", אמרה מיה. "ועכשיו, בואי נעצב את הצורה".

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים