יעל והסערה מעל מפרץ הפעמונים

גילאי 6–8

כשעננים מסתחררים מופיעים על מסך הלוויין, החזאית הצעירה יעל חייבת לקרוא את האותות הסודיים של השמיים בזמן כדי להזהיר את עיירת החוף לפני שהסערה תציף את החופים.

בכל יום שבת עלתה יעל במדרגות הלולייניות של המגדלור הישן כדי לבקר את מתן, החזאי של המפרץ. "יש סערה היום?" שאלה ותקתקה על סורק מזג האוויר הכסוף שלה. "להביט בשמיים, להקשיב לסימנים," מלמלה יעל את המשפט האהוב עליה. "בואי נבדוק בלוויין," אמר מתן והדליק קיר מלא מסכים זוהרים, שעליהם הסתחררה מערבולת של עננים לבנים כמו חתול ישנוני עמוק בלב ים.

"המערבולת הזאת היא סערה טרופית," הסביר מתן. "לוויינים גבוה בחלל מצלמים את העננים כל כמה דקות, ממש כמו מצלמה בשמיים." יעל, שלבשה את המעיל בצבע טורקיז שלה, רכנה קדימה והריחה את אוויר הבוקר המלוח שנכנס מהחלון כשהמערבולת הפכה לבנה וסמיכה יותר. "היא נהיית גדולה יותר," לחשה. שוקו קראה בקול צורם מבחוץ וניערה את נוצותיה.

"הלוויינים מראים לנו את העננים," אמר מתן, "אבל כדי לראות את הרוח מסתובבת בתוך הסערה, אנחנו צריכים גם מכ"ם קרקעי." הוא ניגש אל שולחן הבקרה ועבר למסך שני, שהיה צבוע בצבעים מסתחררים כמו שבשבת של קשת בענן. "זה מכ"ם דופלר," אמר. "הוא מקשיב לרוח ממש מכאן, מהקרקע."

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים