נועה והאור הנסתר של האסטרואיד

גילאי 6–8

כשסלע חלל מתגלגל מתקרב לספינת המדע הקטנה שלה, נועה תופסת את הספקטרומטר הנאמן שלה כדי לרדוף אחרי רמזים חבויים בזוהר הסלעי – ולומדת שההוכחה הטובה ביותר דורשת לפעמים קצת מאמץ נוסף.

"אורביט, תראה!" קראה נועה. היא לבשה חליפת טיסה נוחה בצבעי כסף וטורקיז, מקושטת בפאצ'ים של כוכבי לכת קטנים, והצמידה את האף לחלון העגול. אסטרואיד בגווני אפור ונחושת התגלגל לו לאט בחלל, ואור הכוכבים נצץ על פניו המחוספסים. "זה הכי גדול שראינו כל השבוע!" המסך של אורביט הבהב והתעורר. "רוצה לגלות ממה הוא עשוי?" צפצף הרובוט והסתובב פעם אחת סביב עצמו, למזל.

"האור שומר בתוכו סודות," אמרה נועה והרימה ספקטרומטר מפליז אל העין שלה. "כשקרני השמש פוגעות בסלע וחוזרות, הן מקבלות את הצבעים של החומרים שבתוכו." המסך של אורביט רצד בגאווה. "ממש כמו טביעת אצבע של אור – ואני אף פעם לא שוכח טביעת אצבע!" נועה, שחליפת הטיסה שלה נצצה באור עדין, כיוונה בזהירות ולחצה על הכפתור הזוהר.

המכשיר זמזם בשקט – ואז השתעל. במקום פסים ברורים ויפים, המסך הציג מריחה משוננת ומבולבלת. "משהו פה לא בסדר," מלמלה נועה וקימטה את המצח. המסך של אורביט התמלא ברעשים ורחשים. "הכיול השתבש! רגע אחד... אני בודק שוב..." הוא אמר, והסתובב במעגל קטן ומודאג.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים