יעל והמים שלא נופלים

גילאי 6–8

כשיעל יוצאת לנסיעה ראשונה ומלחיצה בטיסת מחקר בחוסר כבידה, היא חייבת ללמוד לייצב את ידיה ואת נשימתה כדי לשלוט בשרביט שמעצב מים מרחפים בעזרת קול בלבד.

"תחגרי חזק, יעל!" אמרה ד"ר שירה, וקולה באוזניות רעד מהתרגשות. המנועים נהמו, והמטוס טיפס גבוה יותר ויותר לתוך השמיים הכחולים. יעל אחזה חזק בידיות המושב, כובע הטייסים מהודק לראשה מעל שיערה הבהיר. "ומה אם השרביט לא יעבוד לי?" לחשה בחשש.

פתאום המטוס צלל קלות, והבטן של יעל עשתה סלטה קטנה. הרצועות השתחררו, והיא הרגישה איך גופה מתרומם בעדינות מהכיסא! "וואו!" היא צחקה, והדאגה התחלפה בפרצי צחוק כשהיא ריחפה לאט למעלה. בלופ הסתובב במעגל עצל באוויר לצידה, מצפצף בשמחה.

יד מושטת הופיעה מולה, מחזיקה את שרביט הריחוף הקטן, שרמקוליו העגולים היו עדיין חשוכים ושקטים. "היום השרביט הזה שלך," אמרה ד"ר שירה בחום. יעל לקחה אותו בזהירות והרגישה את משקלו בכף ידה. "שלי?" לחשה, מחזיקה אותו כאילו היה אוצר יקר ומיוחד.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים