לביא והזרע הקטן והאמיץ

גילאי 3–5

כשלביא מתוסכל שהגינה שלו לא פורחת מספיק מהר, הוא לומד את הקסם של סבלנות ועידוד אוהב, ומגלה שדברים גדולים צריכים זמן לגדול.

לביא נגע באדמה עם האצבע. שום דבר לא קרה. הוא שתל את הזרע שלו רק אתמול, אבל גבעת העפר החומה עדיין היתה סתם אדמה שקטה וריקה.

הוא רצה פרח כבר עכשיו. ההמתנה הרגישה כמו בועה כבדה ומדגדגת בתוך החזה שלו. הוא נאנח וקיווה שהזרע פשוט יזדרז וינבט.

זמזום עדין מילא את האוויר. דבורה קטנה נחתה על שפת העציץ. נראה כאילו היא אומרת שאפילו החמניות הכי גדולות התחילו כזרעים קטנטנים וישנוניים.

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים