דוד וגינת העוזרים הקטנים

גילאי 6–8

כשסערת קיץ פתאומית פוגעת בגינה הקהילתית של השכונה, דוד מגלה שגם עם ידיים קטנות אפשר להיות גיבור, כשהוא מקים צוות שכנים כדי להציל את הפרחים.

הכריכה של "דוד וגינת העוזרים הקטנים"

הגינה הקהילתית היתה המקום האהוב ביותר על דוד. עם כף שתילה מפליז בכיס, הוא טייל בשבילי העפר ובדק מה שלום פרחי הציפורני חתול. פיפ הדרור צייץ לו שלום מראש מזרקת האבן. הכל היה שקט ושלו, עד שהעננים השחורים התגלגלו בשמיים.

הרוח שרקה, והגשם ירד בחוזקה. דוד הביט מהחלון וראה איך הגינה כולה מתכופפת. כשהסערה סוף סוף חלפה, פרחי הציניה היפים היו רמוסים על האדמה, והשבילים כוסו בעשבים שוטים ומבולגנים.

הוא הרגיש קטן. הגינה היתה בבלגן גדול כל כך! איך ילד אחד יכול לתקן הכל? הוא החזיק חזק בכף השתילה שלו מפליז. אולי הוא לא חייב לעשות הכל בעצמו. אולי הוא יכול להיות עוזר.

עמוד 1 מתוך "דוד וגינת העוזרים הקטנים"עמוד 2 מתוך "דוד וגינת העוזרים הקטנים"עמוד 3 מתוך "דוד וגינת העוזרים הקטנים"

הכינו אותו עם השם והתמונה של הילד שלכם · לכל ספריית הסיפורים